למעלה משלושה עשורים פועל מו"פ עוטף עזה לקידום המחקר היישומי בעוטף עזה וצפון הנגב. פעילות המחקר מתמקדת בתחומי החקלאות והסביבה, במטרה לייצר פתרונות חדשניים, ולתת מענה לצרכים של חקלאי האזור בפרט ולאתגרי החקלאות הגלובליים בכלל. המכון שם דגש על מחקרים ופתרונות בני-קיימא, ידידותיים לסביבה, לאדם ולבעלי-החיים, תוך ראיית הוליסטית של אתגרי החקלאות ובטיחות המזון בהווה ובעתיד.
אחת הפעילויות המרכזיות של החוקרים במו"פ עוטף עזה הינה פיתוח גידולים חקלאיים חדשים המותאמים לאקלים המדברי של האזור, למען קידום החקלאות והחקלאים בישראל. מבין הגידולים החדשים שמפותחים במרכז, ניתן למנות שניים שכיום מגודלים בצורה מסחרית ע"י חקלאי האזור:
1. בן-מלח מכחיל, שהינו הלופיט סוקולנטי ומשמש כיום כירק בריא בשוק הישראלי והגלובלי. הצמח נפוץ בטבע בישראל, כמו גם באזור החוף של פורטוגל, ספרד, צרפת, מזרח אפריקה, המזרח התיכון ומדינות המפרץ הערבי, ונחשב כמקור מזון עשיר במינרלים, מטבוליטים תזונתיים וחלבון.
2. סרקוקרניה, שהינו הלופיט המותאם לגידול במדבריות וקרקעות עניות. בהתבסס על המחקר שבוצע במרכז עוטף עזה, הפך הצמח לגידול רווחי ביותר, וכיום מיוצרים למעלה מ-1,000 טון של סרקוקרניה מדי שנה ברמת נגב ואזור ים-המלח, ולמקור הכנסה שנתי של למעלה מ-50 מיליון ₪.
מו"פ עוטף עזה מפעיל מעבדה אנליטית מתקדמת המספקת שירותי בדיקות ואנליזה ללקוחות חיצוניים ומשרתת את צוות החוקרים של המרכז. צוות המעבדה עוסק באנליזות ובפיתוח שיטות בדיקה, כגון שאריות של חומרי הדברה וכימות מטבוליטים משניים וחומרי טבע בצמחים.
אחד המחקרים המבוצעים במכון הינו זיהוי חומרים נדיפים בלבלוב צעיר של מנדרינה מזן "אור" ופיתוח תערובות ייעודיות למשיכה של מזיקים של הדרים, כדוגמת כנימת העש הצמרית ופסילת ההדר האסייתית.
מחקרים נוספים המבוצעים במרכז כוללים בדיקת חומרים פעילים ממשפחת הקנבינואידים והטרפנים בקנאביס, מעקב אחר שאריות חומרי הדברה באוכלוסיות דבורים ובדבש, מעקב אחר השפעות ריסוסים של חומרים שונים על כנות של עגבניה, ניטור אנטיביוטיקה בעופות, וניטור רמות חומרי הדברה בפרוקי רגליים
מזיקים ומחלות הינם אחד מהגורמים העיקריים לפגיעה ביבול החקלאי, ושיטות ההתמודדות המקובלות עושות שימוש בחומרי הדברה שלעיתים קרובות פוגעים בסביבה, בבריאות האדם ובמארג האקולוגי. מו"פ עוטף עזה מפעיל מעבדה אנטמולגית ייעודית לבדיקת חומרי הדברה ידידותיים לסביבה ומבצע מחקרים רבים בנושא, הן באופן עצמאי והן בשיתוף פעולה עם חברות תעשייתיות.
בחדרי הגידול של המעבדה לאנטומולגיה אנו מגדלים מזיקים שונים למטרות מחקר, כדוגמת כנימת עש הטבק, הליותיס, גדודנית פולשת (שהינו מזיק חדש בישראל) והלקטית ורודה (הידועה בכינוי "זחל ורוד").
אנו מבצעים ניסויים לבדיקת ההשפעה של חומרי הדברה מתקדמים במעבדה, מעקב אחר התפתחו עמידויות לתכשירים בשטח, ומפתחים טכנולוגיות ידידותיות להתמודדות עם מזיקים כדוגמת מלכודות משיכה על בסיס חומרים נדיפים ומלכודות המבוססות על אורכי גל המושכים או דוחים את המזיק.
שבעים ושבעה אחוז משטחי החקלאות בעולם מוקדשים למרעה. התחום מפרנס מיליארדי אנשים ברחבי העולם, ומשפיע על מערכות אקולוגיות רבות, בפרט לאור שינויי האקלים והפעילות האנושית הגוברת.
במחקר, בהשתתפותם של מעל 130 חוקרים מרחבי העולם, נבחנו 98 אתרי מרעה ברחבי העולם וביניהם ישראל. המחקר בחן איך רעייה משפיעה על תפקוד המערכת האקולוגית ועל תרומתה לסביבה, בתחומים כמו ייצור מזון, קיבוע פחמן, ספיגת מים ומיתון שינויי האקלים, והתמקד במערכות אקלים צחיחות כדוגמת צפון הנגב.
המחקר מצא שבמדבריות חמים, המשקעים יורדים בהם בעיקר בעונה מסוימת ולא באופן אחיד לאורך השנה וכמות הצמחייה בהם נמוכה, רעייה אינטנסיבית פוגעת בתועלת שמספקות המערכות האקולוגיות. לעומת זאת, במדבריות פחות חמים, עם משקעים שמפוזרים באופן אחיד על פני השנה וצמחייה מגוונת, רעייה אינטנסיבית דווקא מקדמת את התועלת שמספקות המערכות האקולוגיות. בין השאר, הרעייה מגבירה את התחרות בין מיני הצמחים ותורמת בכך לשימור המגוון האקולוגי, וגם מונעת שריפות.
כל הזכויות שמורות למו"פ עוטף עזה 2024
מועצה אזורית שדות נגב,
ת.ד 100 נתיבות 8771002